פסק-דין בתיק ת"א 15048-07

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 115,145 ש"ח בטענה להפרת הבטחת נישואין.

2.         במהלך שנת 2006 הכירו התובע והנתבעת זה את זו והם התארסו בטקס שנערך ביום 27.1.07, כמקובל בעדה הנוצרית אליה הם משתייכים. בהמשך, נקבע מועד הנישואין ליום 18.5.07.

3.         לאחר טקס האירוסין רכש התובע עבור הנתבעת תכשיטים מזהב (להלן: "תכשיטי זהב"), חתם על הסכם שכירות מיום 20.2.07 לפיו הוא שכר דירת מגורים במעלות תרשיחא לצרכי מגורי בני הזוג לאחר חתונתם (להלן: "הסכם השכירות"  ו" הדירה" בהתאם ) וכן הזמין רהיטים ומוצרי חשמל לבית החדש (להלן: "הרהיטים" ו" מוצרי החשמל" בהתאם ).

4.         ביום 12.4.07 עסקה הנתבעת בניקוי הדירה ובמקום נכחו התובע, אחותה של הנתבעת ואחיינית שלה.

בו ביום או בסמוך לאחר אותו מועד הודיעה הנתבעת לתובע על ביטול האירוסין ואי רצונה להתחתן עימו. כמו כן, ביום 13.5.07 פנתה הנתבעת לתובע במכתב בו היא חזרה על הודעתה בדבר ביטול האירוסין וביקשה ממנו לסור אליה לקבלת המתנות אשר קיבלה במהלך תקופת האירוסין.

5.         התובע לא נענה לפניית הנתבעת לעיל ותחת זאת הוא הגיש תביעתו דנן.

טענות הצדדים בתמצית:

6.         לטענת התובע, הנתבעת הבטיחה להינשא עימו, אולם, היא הפרה הבטחתה באופן מפתיע וללא כל סיבה. הבטחת הנישואין עולה ומתחייבת לאור קביעת מועד החתונה, ההכנות שנערכו לקראתה, רכישת תכשיטי זהב ורהיטים, הזמנת אולם חתונות והשכרת הדירה,  והרי כל אלה נעשו בהסכמת הנתבעת ובתיאום עימה.

            הפרת הבטחת הנישואין מצד הנתבעת גרמה לתובע נזקים כמפורט להלן:

-                      סך של 13,100 ש"ח עבור רכישת תכשיטי זהב.

-                      סך של 15,000 ש"ח פיצוי מוסכם לאולם החתונות בו היתה אמורה להתקיים מסיבת הנישואין.

-                      סך של 13,645 ש"ח עבור תשלום דמי שכירות עבור הדירה, קנס ביטול הסכם השכירות, חשמל, מים וארנונה, הכל מכוח הסכם לביטול הסכם השכירות עליו חתם התובע ביום 25.7.07.

-                      סך של 12,900 ש"ח עבור סלון אשר רכש התובע ולא ניתן להשיבו למוכר, בדומה ליתר הרהיטים, הואיל ומדובר בהזמנה מיוחדת לפי דרישת הנתבעת (להלן: "הסלון").

-                      סך של 10,500 ש"ח עבור רכישת מוצרי חשמל על-ידי התובע שלא סופקו לאחר ביטול האירוסין ונותרו בחנות.

-                      סך של 20,000 ש"ח החזר כספים אשר נתן התובע לנתבעת במועדים שונים לצורך רכישת חומרי ניקיון לבית (3,000 ש"ח), בגדים (5,000 ש"ח) וכן שמלת כלה ועיצוב שיער (12,000 ש"ח).

-                      סך של 30,000 ש"ח עבור עוגמת נפש.

7.         לטענת הנתבעת, היא אמנם הסכימה להינשא לתובע, אולם הסכמתה לא היתה סופית.  תקופת האירוסין בחברה המסורתית אליה משתייכים בעלי הדין נועדה לאפשר לבני הזוג לעתיד להכיר היטב ולעומק זה את זו. כמו כן, הסכמת הנתבעת להינשא לתובע ניתנה בהסתמך על מצג שווא שקרי. משהתגלה אותו מצג ולאור התנהלות התובע במהלך האירוסין, בחרה הנתבעת שלא להינשא לתובע. להלן פירוט הטענה:

-                      התובע התערב בבני משפחתה של הנתבעת וניסה לסכסך בין אחותה לבין החבר שלה ולמנוע נישואיהם.